Austria, Wagram – Kirchberg-Mitterstockstall
יוני 2012:
השנה הגענו יותר מוכנים אל אקר. כבר הבנו את אופי היהלום שיש לנו ביד – אגב, גם מדריך הפאלסטאף הבין, והעלה לו את הציון במהדורת 2012 שיצאה במהלך תערוכת ה-Vievinum. ברנהארד הוא אדם צנוע, אולי צנוע מדי. רק השנה הבנו שהוא בוגר תוכנית לימודים מיוחדת להכשרת ייננים צעירים – תוכנית מאוד יוקרתית שמתקבלים אליה כ-20 תלמידים מדי שנה, והיא אורכת כחמש שנים בתנאי פנימיה, מגיל 15 עד 20. ברנהארד הוא גם יושב ראש איגוד יצרני ה-Wagram, תפקיד עם הרבה כבוד ויוקרה, והוא בכלל בן אדם נהדר ונדיב, בדיוק כמו היינות שלו.
מרטנו את שערות הראש הדלילות כשפיספסנו את הריזלינג הנהדר שלו השנה, התמוגגנו מטעימת אורך של ה-Mordthal המצויין, ובכלל, יצאנו מאושרים מהשתופות עם אדם מקסים ויינן מוכשר כל כך.
מאי 2011:
ברגע שיוצאים ממשולש הזהב של וואכאו-קרמסטל-קמפטל לכיוון מזרח, הנוף משתנה באחת. הגאיות הדרמטיים וההרים הגבוהים יחסית מפנים את מקומם לגבעות לס עגלגלות.
המקומיים אומרים שאלו הן גבעות הלס הגבוהות באירופה (עד 20 מטרים). ולס, כזכור, היא בדיוק האדמה שטובה לגרונר ולטלינר. הגפנים נטועות על טראסות מוקפדות, או פשוט על הגבעות הפונות דרומה, ובמישורים שלמרגלות הטראסות. פה ושם ישנם "כיסים" של סוגי קרקע שונים – חלוקים או סלע יסוד, ושם כרגיל יהיה נטוע הריזלינג או הסוביניון בלאן, שמגיע לשיא עוד יותר מזרחה וצפונה מכאן. ברוכים הבאים ל-Wagram, מחוז שנראה חסר דרמות ועניין.
עד שטועמים את היין.
מלא קסם, אבל מסוג אחר.
האנשים נשארים נחמדים. ברנהארד אקר פוגש אותנו בפתח הבית. גבוה, דקיק, אדיב ומאוד ענייני. "אני לא בטוח כמה יין יהיה לו לתת לכם", הזהיר אותי המשווק הקליפורני של היקב, בן דודי המיתולוגי, "אבל שווה לראות איך נראה יקב מאוד מוצלח מחוץ למשולש הזהב, ויותר מזה, איך נטעם היין שלו".
שטח כרמים: 200 דונם
תיבות בשנה: 12,000
זנים: 50% גרונר ולטלינר, 5% ריזלינג
אני מוכן להתערב שאף ישראלי לא שמע את שם היקב מימיו. אני מוכן לערוב לכך שמי שיטעם לא ישכח. באוסטריה אקר נחשב לפנומן, אחד משלושת היקבים המוצלחים באזור. אהבנו את כל מה שטעמנו, ורק הצורך להתמקד מנע מאיתנו להביא את כל עשרת היינות שהוא מייצר. טוב, תמיד תהיה הפעם הבאה. אבל מה שהבאנו הם יינות שיספקו עונג צרוף, במחירים שהם הרבה יותר מהוגנים. זה בדיוק הז'אנר של בקבוק שנפתח ו- הופ!, הוא נגמר. גם אלה של הליטר. קודם כל הם.
Ecker Gruner Veltliner Landwein 1L 2012
עידכון מיוני 2012:
הבשורות הטובות הן שבציר 2011 פשוט פנומנלי – יותר פרי, פחות חומצה, ומלא טעם.
הבשורות הפחות טובות הן שבציר 2012 נפגע מקרה בחודש מאי האחרון, ומי יודע כמה יהיה מהיין הזה בבציר 2102. לא לחכות.
ביקשנו להתחיל ולטעום את היין הראשון בפורטפוליו. ברנהארד סרב בנימוס. אחר כך הבנו שזה הנוהג אצלו: את היין הזה טועמים אחרון. זה בגלל שיש לבחור ביצים של פלדה, לצד ידיעה שבקבוקי הליטר שלו מכילים זהב נוזלי. "המחיר של היין מגוחך ביחס לאיכותו", הוא יאמר לנו לבסוף, ואנחנו, משתדלים להסוות את חיוך החתול-שבלע-ליטר-שמנת שלנו, מהנהנים בהסכמה. זה יין פנומנלי שייחטף על ידי כמה מסעדות ויעשה את הקיץ שלהן קריר יותר ואת הלקוחות שלהן למרוצים יותר, אבל יהיה מספיק גם למי שייקח ממנו כמה בקבוקים הביתה.
אף מקסים, עם המון פרי ומעט פלפל ירוק, סימן ההיכר של הגרובה. נפח מצוין ורעננות אינסופית, מרווה אמיתי שמבקש שתקחו אותו לפיקניק הקרוב, לים, למרפסת או לכל מקום בו יש אנשים שאוהבים יין קר ביום חם.
Ecker Riesling 2012
על פי רוב, זן הריזלינג נטוע על אדמות סלעיות. כאן רק חצי מהפרי מגיע מקרקע סלעית, השאר מגיע מאדמת לס שמשמשת בדרך כלל לגידול הֹ-GV. אבל אלו הם דיקדוקי מומחים. כי כששותים מהיין הזה לא איכפת איפה הוא גדל ומהיכן הוא הגיע. הוא ידידותי, נגיש וטעים, וכי אחרי חצי שעה של אוויר הוא בכלל מקבל נפח ונוכחות של כמעט גרנד קרו.
Ecker Gruner Veltliner Von Stocktal 2010
הפרי מגיע משלושה כרמים שונים, האופי דומה לבקבוק הליטר אבל עם יותר מכל דבר. "במחיר הזה קשה למצוא משהו שמתקרב אליו" – ככה כתבו עליו לפני שנתיים במדריך Falstaff האוסטרי. אנחנו לא מתווכחים. ווינר שיכול להחזיק תפריט יין.
Ecker Rose "Zweigelt" 2012
הכלאה בת כמאה שנה, בין שני זנים אוסטריים מקומיים. עושים ממנו גם רוזה, ואחרי שטועמים את הרוזה של אקר מבינים מדוע.
צבע מהפנט, ארומות של פירות אדומים – פטל ותות, עם עשבוניות מרעננת, נפח נפלא על החך ופירותיות שגורמת לו להרגיש מתקתק הרבה יותר מה-2 גרם סוכר שיורי לליטר שלו. כייף של קיץ.
Ecker Gruner Veltliner Schlossberg 2012
קלאסיקה של גרונר על אדמת לס עוצמתית – 15 מטר עומקה, דבר די נדיר באזור ובאוסטריה בכלל. המינראליות משחקת כינור ראשון, הפרי (גפנים בנות 30) נמצא מעט מאחור, אבל לא לדאוג – יש המון ממנו. חמיצות מאזנת, לא מתפרצת. סיום ארוך, קרמי ואינטנסיבי שפשוט לא נגמר. "מאוד טוב!", רשמתי לעצמי, הקפתי בעיגול וצבעתי באדום, כדי לא לפספס.
Ecker Gruner Veltliner Berg Wagram 2010
יין מכרם קטן, אבל עם אופי ייחודי שבנהארד לא רוצה לאבד. מנטה ולקריץ מציצים מאחורי פרי בשל ומורכב להפליא, חמיצות טובה מסייעת לרעננות של יין אינטנסיבי מאוד. אולי זה קצת מפחית מערכו של היקב לחזור על המשפט הזה, אבל זה יין פצצה במחיר חסר חיקוי.
Ecker Gruner Veltliner "Mordthal" 2011
גפנים בנות 50 שנה שנטועות במקום הטוב ביותר באזור הוואגרם – "עמק הרצח" הוא התרגום המילולי של הכרם שיושב על אדמת לס מעורבת בחמרה. אחרי התסיסה עובר היין לחביות acacia (עץ שיטה) של 2500 ליטר בהן הוא יושב על השמרים כמה חודשים.
זמן השהות בעץ, כמעט כרגיל ביינות הלבנים של אוסטריה, לא נועד להעביר ליין טעמי וניל וטאנינים אלא לתת לו חימצון עדין שנותן מורכבות ו"כתפיים" רחבות יותר. פה יש באמת יותר עוצמה, אבל עוצמה של ברוס לי, לא של ארנולד שוורצנגר: חתול דקיק, גמיש ואלגנטי עם כל מה שצריך ובמשקל נורמלי. יין מרוכז, עשיר, טרופי, חמיצות נהדרת שמתגברת לקראת הסיום – הגרנד קרו הבא של אוסטריה?
.