דם סמיך ממים, או כמו שאומרים החקלאים, דם סמיך אפילו יותר מבוץ.
קורנאס הוא חבל ארץ שחזותו פראית, בוודאי ביחס לקוט רוטי ולגבעות עמק הרון. סוגי קרקע, מיפנים שונים, עליות, ירידות, מדרונות – הכל מאוד קטן, הכל מאוד דרמטי. אזור קטן, ויצרנים בו – מעט. בשנת 2006 פרש ממלאכת עשיית היין אחד הקלאסיקנים של קורנאס, רוברט מישל. כפי שמקובל באזורי יין רבים, הכרמים שלו הוצעו למכרז, כאשר כל השמות החשודים הרגילים (שאב, שאפוטייה) מנסים להשתלט עליהם, בעיקר על חלקות העל שנטועות בגפנים בנות 100 שנה. ה-חלקה בחבילת הקרקעות היתה חלקת Genyale , חלק מכרם Reynard המפואר.
בן אחיו של מישל, וינסנט פאריס, התחיל את בניית הדומיין שלו עשור קודם, בשנת 1997. עד לפרישתו של הדוד הוא הצליח לשים יד על מעט חלקות בקרוז הרמיטאז', סן ג'וזף אדום ולבן, קצת סירה "לא מיוחס" וכמה חלקות בקורנאס, אזור שתחת ידיים נכונות הופך להיות יהלום בכתר של כל דומיין מעמק הרון. כשיצאו הכרמים של הדוד למכירה הרים וינסנט ידיים מול המחירים הסטרטוספריים של "הבחורים הגדולים", אבל מישל החליט, די בקלות, למכור את נכסי הקרקע שלו לבן אחיו הצעיר. "זה שייך למשפחה", הוא אמר בזמנו, "ואין לי זכות לתת את זה למישהו אחר".
וינסנט מקרין משהו ביישני וסגור, אם כי הוא אדם מאוד ידידותי, שלהוט להראות ולהסביר את היינות. עבודת הכרם שלו דוגלת ביבולים נמוכים מהמקובל, בעיקר על ידי צימצום מספר האשכולות לכל גפן. כך, היינות מהווים ניגוד מסוים לאדם שמייצר אותם: פתוחים, נגישים, עסיסיים. טוב, לא באמת חוכמה. בביקור הראשון, טעמנו את יינות בציר 2012, אחד הבצירים הטובים של המאה הצעירה. אבל אני לוקח ממנו כל שנה, כל בציר, כל מה שאפשר: כשמוצאים יצרן כזה, באזור כזה, ברמות מחיר נוחות כאלה – לוקחים כל כמה שאפשר.
היינות:
Crozes Hermatage
300 תריסרים בלבד בשנה, של יין שמשקף היטב את האופי והעשייה של וינסנט. גם באיזור "גס" כמו קרוז הרמיטאז', מצליח היקב להפיק יין רך, מאוד "סירה", שלמרבה ההפתעה מתיישן יפה גם עשור ויותר, אם כי הרעיון הוא לשתות אותו צעיר.
St Joseph Red "Les Cotes"
שלוש חלקות שונות מכרם שנטוע על המדרון – סט. ג'וזף הוא אזור גדול עם שונות רבה בין החלקות, ואלו של המדרון נחשבות למוצלחות ביותר. הפרדה מלאה של השזרות – עוד נידרש לזה בהמשך – ויישון של שנה בחביות בנות 2-8 שנים, לעולם לא בעץ חדש. מתובל, מינרלי משהו, אדמתי מעט, החשיפה לאוויר נותנת לו גוף, נפח וארומות, יופי של יין.
Cornas "Granit" 30
הגפנים בנות 10-80, אבל הקרקעות יחסית שטוחות ועשירות, 30 מתייחס לשיפוע המקסימלי של הקרקע. שוב, הפרדה מלאה, וחביות בנות 2-8. הרבה יותר עשיר ומלא פרי מהטרואר של סט. ג'וזף. אפשר לאהוב גם בצירים מאופקים יחסית, 2014 למשל הוא דוגמא נהדרת לאחד כזה. המון פרי, ארוז בקומפקטיות, אבל השפע מבצבץ מתחת לעטיפת הצלופן המרשרשת. ד.ל.י.ש.ס. ותמיד במחיר מעולה, בוודאי לאפלסיון הסלבריטאי.
Cornas "Granit" 60:
שלוש חלקות מצטיינות, גפנים בנות 60+, וגם שיפוע הקרקע עד 60 מעלות. 30% אשכולות שלמים בתסיסה, והקרקע ענייה בהרבה – ואכן אופי היין שונה מה-30. יותר מרוכז, יותר עשיר ומתובל, יותר קשוח.
Cornas "Geynale"
גולת הכותרת של העשייה ביקב. רוב הגפנים גדלות בכרם Reynard המעולה. 90% אשכולות שלמים, וחביות בנות שנה עד 8 – שוב, ללא עץ חדש בכלל. מתיישן בצורה פנומנלית.