ורוניקה אורטגה נולדה בחרז, מרכז ייצור השרי הספרדי, בת זקונים לאחד מלוחמי השוורים האגדתיים בהיסטוריה. אחרי לימודי הייננות היא עבדה בפריוראט, אצל לא אחר מאשר אלווארו פאלאסיו. משם המשיכה לאוסטרליה, חזרה לאירופה ללבציר אחד ב-DRC ומשם לחבל גליסיה בצפון מערב ספרד, בתת האזור ביארסו (Bierzo).
אזור ביארסו מכונה "בורגון של ספרד", עדיין לא בזכות שיטת האפלסיון הידועה אלא בזכות זן המנסיה הנפלא, שמשלב רעננות ואדמתיות של פינו נואר עם תיבול ונוכחות של סירה. עם אקלים שמושפע מהים ומהגובה, ומציע קרקעות שבסיסן גרניט או חימר, ביארסו נחשב לאחד משני האיזורים המצטיינים לגידול מנסיה. גם פה המשיכה ורוניקה ללמוד ולהתנסות עד שבשנת 2010 החלה לייצר יין משלה. בשנת 2014 היא כבר עברה למקום קבוע, יקב קטן ומטופח בלב כפר זעיר בן 30 תושבים… שלושים.
אחד הדברים המרגשים בצפון ספרד הם הכרמים – מלוא העין כרמים בהם נמצאות גפנים בנות 60 ומעלה, כבדרך קבע. כמעט ואי אפשר לרכוש קרקעות, עליהן המשפחות המקומיות שומרות בלהט כמעט דתי, אבל לחכור ולטפל – אפשר גם אפשר. ורוניקה איתרה כמה חלקות בהן גפנים בני 80+, ומהם היא מפיקה יינות מלאי חיים וטוהר, יינות שמשקפים את הטרואר, אופי הזן ואת הבחירה האישית שלה לייצר מהשילוב הזה יינות קלים לשתייה, אך כאלה שאינם מוותרים על תיחכום ומורכבות.
רשימת היינות:
Quite , מנסיה:
היין העיקרי של היקב, מיוצר מהגפנים ה"צעירות", בנות 60 שנה ויותר… בעיקר קרקעות חוליות שמדגישות את הפרי הרענן. הפרדה מלאה, בציר ידני, חקלאות אורגנית, יישון בחביות באריק ישנות ובאמפורות חרס, חצי חצי.
טעים? לאללה.
ROC , מנסיה:
יין שמגיע משתי חלקות שנטועות גפנים בנות כמאה שנה. 10% זנים לבנים, חצי מהענבים תוססים באשכולות שלמים ושמרים טבעיים, היין שוהה כשנה בחביות באריק ומבוקבק ללא סינון.
עומק, מורכבות לצד אפס משקל על החך. היין הראשון של היקב, ועדיין הטופ שלו.
Cobrana
יין מקורי ומיוחד, או שבעצם לא? ככה היו עושים פעם. Field Blend של 75% מנסיה ועוד 25% ענבים לבנים שגדלים בכרם. 100% אשכולות שלמים, לענבים שמגיעים מאחד הכרמים הגבוהים בביארסו, ובונים יין מקורי וטעים להפליא.
La Llorona
100% גודיו, מכרם שגפניו בנות כ-40 שנה. למי שזוכר את הגירסה הקודמת של היין הלבן של ורוניקה, כאן החמיצות נינוחה מעט יותר, ולצד ריחות הדריים נמצא מעט רמזים לאפרסק ופרחים. ועדיין – יין רענן להפליא, שמספר מדוע גודיו הפך להיות לאחד הזנים הלבנים הנחשבים של ספרד. (מי שמחפש גודיו עצבני – ויקר – יותר, יש מעט מעט בקבוקי Tormenta במלאי.