את היינות של יוהאנס וברברה זלבאך פגשתי הרבה לפני בקבוק היין הראשון שמכרתי. זמן מה אחר כך, גם יצא לי להכיר אותם מקרוב. יוהאנס הוא איש שמקרין נוכחות שאי אפשר להתעלם ממנה. ארבעה ימים בסביבתו לימדו אותי שיש משהו "ZEN" בהתנהגות ובגישה שלו.
גשם, בוץ, עננים, מים, בעייה ב-Press הקטן, והכל בבציר קשה ומורכב כמו 2013 – והאיש מצוי בשלווה כמעט מוחלטת. יש לו זמן להכין את בשר הציד של חזיר הבר עבור הקצב השכן, יש לו זמן לשבת לארוחת ערב איתנו, שאחריה אנחנו יורדים למיכלי התסיסה כדי לבדוק שהכל בסדר, ומתעכבים שם עד 2 לפנות בוקר. את הקפה של 0800 בבוקר אנחנו שותים יחד, בבית, וטועמים אחרי הצהריים את הבציר הקודם, 2012.
אחרי ארבעה ימים אני מותש. הוא חי ככה שלושה חודשים, בלי לפספס.
טעימה אחת מקיפה הוכיחה לי שה"Zen" עובר גם ליין.
יוהאנס היה ב"Zone" גם בבציר המעולה של 2020, בציר שמצטרף לטריו מעולה, חלקם נחשבים גם כחלק מהבצירים הגדולים ביותר במוזל. העשייה ביקב היא "קלאסית" לחלוטין. הרבה יקבים עושים יינות בסגנון "קלאסי" – קלאסי של היקב. אבל היינות של יוהאנס, אומר לנו טרי ט'יס במהלך הטעימה, הם היינות שהיית שולח לחלל כדי להראות שם איך צריך להיראות ולהרגיש ריזלינג בכלל, וזה של המוזל בפרט. זלבאך-אוסטר הוא יקב גדול במושגים של האזור – 150,000 בקבוקים כולם מכרמים של המשפחה, אליהם מצטרפים עוד היינות ה"אזוריים/נגוס", בכמות דומה. יוהאנס לא עושה לעצמו הנחות: כמות התוויות היא אסטרונומית. אתם מכירים את השיטה, בטח מבורגון, שם כל כמה שורות מקבלות שם וביקבוק. גם במוזל ובגרמניה המצב דומה – אבל במיקרים רבים עוברים על כל שורה שלוש, ארבע ואף חמש פעמים, כשכל מעבר שכזה מניב ביקבוק נפרד. אז לך תטעם הכל, לך תזכור הכל, ובעיקר לך תמכור הכל.
בחרתי הרבה יותר מדי יין ממה שצריך בפעם הראשונה, אבל הרגשתי שאין לי ברירה. כל כך הרבה יין טוב, עם כל כך הרבה אופי. לקח ליין הזה זמן לזוז, אבל 2020-21 שברה את השיאים: נראה לי שלמדנו לאהוב ריזלינג, ומכירות של חמש שנים נדחסו לחמישה חודשים. מרגש, באמת מרגש.
"חלק מהיינות עוברים בנירוסטה, חלק בחביות עץ גדולות. חלק עם שמרים טבעיים, חלק עם שמרים קנויים. הכל לפי הצורך, לפי התחושה של מה שהפרי צריך", מתאר יוהאנס. בילוי של יממה ביקב מזכיר לי סרט וספר. מהסרט אני מדמיין את טומי מאופרת הרוק – יוהאנס לא עיוור, חלילה, אבל כמו טומי מול מכונות הפליפר, כך נמצא יוהאנס ב"זון" תמידי מול מיכלי התסיסה. הספר הוא "זן ואומנות אחזקת האופנוע" – שם הדרך לא נגמרת והמסע הוא תמידי. ככה אני חווה את יוהאנס: אדם שנמצא במסע תמידי של לימוד, חישה והבנה של הטרואר והטבע, של הבציר הספציפי, של האזור, ובעיקר של האידיאה הכללית שתשקף את כל אלה ב"יין".
ורק כדי להסביר את זה, אנחנו מתחילים לדבר על הטריו שצריך להיות האחרון ברשימה, אבל הוא הראשון בפילוסופיה.
The En Bloc, single parcel wines
תמ"ת: 3 (מה זה?)
"בהתחלת הדרך חשבתי שכל הדיבור על טרואר זה קישקוש. מה שקובע זה הטיפול ביקב. לקח לי שנתיים להבין את הטעות: המיץ נטעם בכל מקום כל כך אחרת! אנחנו עושים כמעט הכל אותו הדבר בכרם, אבל התוצאות כל כך שונות!
ואז התחילה האופנה של ללכת קדימה עם העוצמה, ההבשלה, הריכוז. אנחנו חשבנו עדיין על יינות שמתאימים לשולחן האוכל, אבל מאוד קרץ לי הרעיון של לעשות יינות של 2 ו-3 כוכבים (כלומר – מרוכזים ועשירים.. א.ל.).
ואז, באחת הפעמים, אבי אמר לי שנראה לו טיפשי לדבר על "טרואר", כשאתה בוצר שלוש פעמים ובכל פעם בוחר בעצם איזה פן של הטרואר להציג. בימים שלנו, הוא אמר, חיכינו עד כמה שאפשר, עם כל הסיכונים שבדרך, כדי לבצור את הענבים בפעם אחת: את הבוטריטיס, את המצומקים, הבשלים, וגם הירקרקים משהו. היין שיצא לנו שיקף בצורה מושלמת את הטרואר בבציר הספציפי.
ואז חשבתי לעצמי: אני רוצה לנסות את זה. בחרנו את אחת החלקות הטובות ביותר שלנו, את ה-Schmitt מכרם שלוסברג, ובשנת 2003 עשינו ממנה יין, במעבר אחד על הכרם. שנה אחר כך עשינו יין דומה מחלקת Rotlay, אחרון חביב הצטרפה חלקת Anrecht. לרוב היינות הם ברמת אאוסלזה, אבל אנחנו לא רושמים את זה על התווית. אלה יינות שמשקפים טרואר מיוחד בבציר נתון".
יוהאנס זלבאך.
(Zeltinger Sonnenuhr) Rotlay
אדמת צפחה קשוחה, כמעט ללא כיסוי. החלקה קרובה למדי לנהר, מה שאומר שני דברים – יותר חום מאפקט המראה של מי הנהר, ויותר ערפל ולחות סתויים, מה שמעלה את כמות ענבי הבוטריטיס. בציר ראשון: 2005.
Anrecht (Zeltinger Himmelreich)
האחרון להצטרף לטריו (2008): הכרם תלול ובעל מפנה מושלם כמו אחיו, עם קרקע עשירה (יחסית…) אף יותר מהשמיט . הגבוה והקריר מהשלושה, אך לא פחות מושלם מהם.
Schmitt (Zeltinger Schlossberg)
אדמת צפחה עשירה יותר בחומר אורגני, תלול כמו רוטליי אך רחוק יותר מהנהר. לעומת זאת, החלקה סמוכה לכנסייה ולבתי הכפר, כך שהגפנים נהנות ממעט חום שמוקרן מהללו. בציר ראשון: 2003
Piesporter Michelsberg
תמ"ת: 2
למרות שהשם עלול להטעות, באדיבות חוק היין הגרמני הלוקה, מסתתר פה יין אזורי פנטסטי, עם תיבול ועומק ואפילו תחילתה של מורכבות. כייף בבקבוק, ורעננות שלא נגמרת.
Salmo Salar
תמ"ת: 0
מהיינות ה"אזוריים" של היקב, מבוקבק תחת השם J&H Selbach. תווית חמודה, מאחוריה מסתתר יין צנוע וידידותי: מינרליות קלה, חמיצות טובה וסיום סביר. ריזלינג מוזל בסיסי ומוצלח להפליא.
Zeltinger Himmelreich R Kabinett Halbtrocken
תמ"ת: 1
יין בעל חשיבות בקטלוג, כיוון שזו חלקה בה התחיל יוהאנס לעבוד אורגני, כמו גם לבקבק מבלי להצליל את היין. "זה עובד היטב", הוא אומר, "אז נמשיך עם זה הלאה". 16 גרם סוכר מרגישים מעט פחות יבשים על החך, עם מינרליות, מנטוליות וצוף, בוהק מנקיון ודיוק אבל בצורה שמשדרת קלילות במובן הכי חיובי שאפשר. אחד מכוכבי הבציר המצויין הזה.
Zeltinger Schlossberg R kabinett
תמ"ת: 1
בקטלוג המרשים של טרי ט'יס היין הזה נבחר ליין של בציר 2012. לשמחתי הצלחנו לקבל קצת מהנקטר הזה. בחיפוש הבלתי פוסק אחר איזון, היין הזה נותן שיעור עוצר נשימה. שלמות בין חמיצות לסוכר, בין עוצמה לאלגנטיות, בין פרי וצוף למנטוליות רעננה. מקסים.
Zeltinger Schlossberg R Spatlese* Trocken
תמ"ת: 0
כיוון שהיקב לא חבר ב-VDP, מבחירה שלו כמובן, הוא לא רשאי להשתמש בסימון ה-GG, גרנד קרו יבש. אבל מי שמחפש ואוהב את הסגנון הזה ימצא פה בדיוק את מה שהוא מחפש. גפנים בנות 80 ויותר מעניקות יין נדיב, אינטנסיבי ורחב (אך לא כבד!), דבשי ופרחוני עם רמז של מתיקות פירותית בסיום הארוך. יצרנים רבים טוענים כי ה-GG נעשה לעיתים כדי לצאת ידי חובה. פה, ללא החותמת, מדובר ביין רציני ביותר מהז'אנר.
Zeltinger Sonnenuhr R Spatlese Feinherb "Ur" alte Reben
תמ"ת: 1
כמה זקנות הגפנים? טוב, אחד הסודות הפחות ידועים של המוזל הוא כאמור מספר הגפנים מתקופת הטרום פילוקסרה. זו אחת החלקות הללו, עם גפנים בנות למעלה ממאה שנה והיין מרגיש עוצמתי ומרוכז אך במשקל נוצה שמדהים אותנו. "אי אפשר להגיע למרקם כזה מגפנים צעירות", אומר יוהאנס. השרייה ארוכה על הקליפות מרכזת טעמים מופלאים של אשכולית, פסיפלורה ותיבול, והסיום שפשוט לא נגמר.
Zeltinger Sonnenuhr R Spatlese
תמ"ת: 2
מעט בוטריטיס, מוזל קלאסי שמציע חמיצות מאזנת למתיקות כובשת, יין עשיר ואינטנסיבי, מתובל וקרמי משהו על החך. רשמתי לעצמי "כןןןןןןןןן" גדול, בדיוק עם יינות כאלה התחלתי לאהוב ריזלינג, בתיווך של אייל גת מהכרם, לפני שני עשורים ויותר.
Zeltiner Schlossberg R Auslese
תמ"ת: 3
סגנון האאוסלזה מאבד מעט מהפופולריות שלו, אולי כי קשה להתאים לו אוכל. טעימה אחת מזה תשכנע בטעות. שילוב מהפנט של מינרליות-דבש-ירקרקות, עם עוצמה וריכוז ללא כובד. מעט בוטריטיס מקשט את השוליים, סיום בלתי נגמר. מעדן של אהבה.