קוט רוטי נחשב – ובצדק – לאחד משלושת האזורים המצטיינים לגידול סירה בצרפת ובעולם כולו. ואולם, העובדה שנוטים לשכוח היא כי למעלה מחצי מהאפלסיון נשלט על ידי יקב אחד בלבד – גיגל. אין מחלוקת על איכות היינות, אולם פעמים רבות הסגנון המוחצן והעשיר יחסית שלו, נחשב לחזות האזור – ולא כך הוא.
רנה קלוזל ייסד את היקב בשנות ה-70 של המאה הקודמת עם הקטר אחד בלבד של כרמים. עשרים שנה אחר כך, בעקבות נישואי בנו, גילברט, עם אליזבט רוק, גדל היקב והתייצב על גודלו הנוכחי – 35 דונם (עדיין – בלבד), מהם מייצרים שלוש תוויות קוט רוטי, שאשר יהלום הכתר הוא ה- Les Grandes Places, חלקה שהיתה נטועה באפרסקים בתחילת חיי היקב.
.
כיום החקלאות היא אורגנית לחלוטין, גיל הגפנים הממוצע הוא מעל 30 שנה, וליקב חלקת ריבוי קטנה משלו, שם מטפחים את אחד מתתי הזן הקדומים ביותר המוכרים באזור, ואותו בלבד שותלים כאשר מגיעה העת לרענן גפנים שפסקו להניב.
.
היינות עשויים בסגנון קל יחסית, כשהיד על האלכוהול והעץ קלה למדי, והיינות מרגישים ונטעמים בהתאם. רק 20% עץ חדש, וחלק מהתסיסה נעשית באשכולות שלמים. עבודת הכרם מאוד אינטנסיבית, כפי שמצופה מחקלאים שעובדים תחת פרקטיקה אורגנית. בלי כל הבלה בלה על טוהר וכו', אלו יינות שכל מי שחובב את זן הסירה צריך להכיר. השאר – בפרטים.
רשימת היינות:
Coteaux du Lyonnais Traboules
בדרום האזור, על קרקעות שטוחות ועשירות יחסית, מטפחים אנשי היקב גאמאי מגפנים בוגרות. זהו יין חסר יומרות אך מלא חן וטעם, הפרדמה מלאה מהשזרות וללא השרייה בעץ. יין קיץ מושלם שילווה בחן נתחים של בשר קר וגבינות קשות.
Coteaux du Lyonnais "Galet"
האח הבוגר של הטראבול, הפרי מגיע משתי חלקות בוגרות במיוחד, הטיפול יותר מסיבי וכולל התבגרות בחביות עץ גדולות, כולן משומשות. מורכב ועשיר יותר, ומאוד אלגנטי.
Cote Rotie "Classique"
4 הקטר משלוש חלקות שממוקמות בצפון הקוט, במפנה דרום מזרחי ובמרכז המדרון: ניקוז טוב וחשיפה מירבית לשמש. 95% סירה, השאר ויונייה שגדל בכרם, גיל הגפנים 10-60, 15% עץ חדש בלבד. יין שמאוד נגיש גם בצעירותו, ויתבגר היטב כפי שמוכיח נסיון העבר, וגם בבצירים חמים יחסית מצליח לשמור על אלגנטיות ומבנה "דק".
Cote Rotie "Vialliere"
שישה דונמים בלבד, מגיעים מאחת החלקות שמרכיבות את ה"קלאסיק", אבל חלקה שמניבה באופן עקבי פרי בעל מאפיינים ייחודיים, לטעם אנשי היקב. שנתיים בעץ (25% חדש), מעט יותר מרוכז ומפורט מהקלאסיק, ובדרך כלל נגיש כמוהו.
Cote Rotie "Les Grandes Places"
לצערי, איחרתי מעט להצטרף לחגיגה של הבציר המשובח הזה, וקיבלנו הקצאה של מספר מגנומים בלבד. העשייה זהה – הפרדה חלקית, 25% עץ חדש, ושנתיים בחבית. התוצאה תמיד הופכת להיות יין הדגל של היקב והבציר, וגם השנה. אין הרבה. ממש לא הרבה.
St Joseph
גם כאן, אותה פרקטיקה. ללא עץ חדש, הפרדה חלקית, יישון של שנתיים פלוס ו-100% סירה. מהיינות המוצדקים באפלסיון.