אחרי שעבד תקופה לא קצרה עם הדוד המפורסם, ראול פרז, לקח סזאר הצעיר כמה מכרמי המשפחה כדי לייסד פרויקט עצמאי משלו.
התוצאה מרשימה ביותר. את ההמלצה עליו קיבלתי מהסומלייה הצעיר הטוב בספרד – ""אתה חייב ללכת!" הא פסק, וצדק. שלוש ומשהו שעות עם הבחור הכריזמטי הבהירו לי שכאן עושים יינות מהטופ האזורי, ובמחירים שעדיין צנועים (בהרבה) מחלק מהקולגות. אין סודות גדולים ב"מתכון" של פרז הצעיר: עבודת כרמים אינטנסיבית, התססה נפרדת של כל חלקה וחלקה במידת האפשר, אחרי בציר יחסית מוקדם ששומר על רעננות וחמיצות רעננה של היינות. בקטלוג יש שישה ולעיתים שבעה יינות בלבד: ארבעה אדומים ושני לבנים הגיעו לארץ, ובהחלט שווה להכיר.
Parajes היין האזורי של היקב, יין הכניסה אם תרצו. מורכב מפרי של כל החלקות שבבעלות היקב, ומייצג היטב את הסגנון אותו מבקש סזאר להציג: רענן, נגיש וחלק. מאוד שתי
La Salvacion היין הלבן של היקב, ענבי גודיו שמגיעים מכרמים בנות 80 שנה ויותר. קל להשתכנע בקסם של הענב הלבן האזורי אחרי טעימה מהיין הזה: שילוב מנצח של נוכחות מרשימה על החך ללא משקל וכובד כלל.
El Rapolao כרם במפנה צפוני, מה שתורם לרעננות יוצאת דופן באזור. 85% מנסיה, והשאר אליקנטה וענבים לבנים. מעושן, מינרלי, שפע פרי אדום ומאוד מאוזן.
Pico Ferreira הרכב הזנים דומה ליין הקודם. הכרם זוכה ללטיפות שמש ישירה משך שעות אור רבות, והאופי בהתאם: פרי לכיוון השחור, פרחוני מעט, ושוב – איזון מרשים ודיוק פנומנלי.
Sufreiral באופי היין יהיה "באמצע" של יינות הכרם היחידני. כמעט הכל מנסיה, וגם כאן הגפנים בוגרות מאוד והאלגנטיות בוהקת.
El Val יוניקורן. כמות אפסית ליין לבן שהפך להיות אייקון. כמו תמיד, האיכות והנדירות הופכות את היין לבלתי ניתן להשגה, ובכל זאת… אינטינסביות ואלגנטיות של גרנד קרו לכל דבר ועניין.