אורגשטיין (Urgestein) – שם כללי לקרקע שבנויה על סלע יסוד. הבית של הריזלינג. תחת הכותרת הרחבה אפשר למצוא שלל וריאציות (צפחה, צפחה מפוררת, קוורץ ועוד) שמשפיעות כמובן על האופי והטעמים הסופיים של היינות.
ארסטה לאגה Erste Lage (פרמייר קרו) – בעצם המינוח מתכוון להיות גרנד קרו. אחרי 20 שנות דיונים החליטה קבוצה של 23 בעלי יקבים לנסות ולמפות את כרמי העל של אוסטריה. כמו בגרמניה, גם פה זה מהלך "עוקף ממשלה", וציון ייחוס הכרם מופיע רק כלוגו, דומה לגמרי לזה הגרמני, כסוג של הצהרת איכות משותפת בין שני האיגודים. אגב, רק חברי האיגוד רשאים להשתמש בסימן. (רשימת הכרמים).
דרגות איכות ליין: דומה לגרמניה בשמות אם כי הסיווג ניתן לפי מונח טכני שנקרא KMW ומודד את כמות הסוכר בתירוש. ככל שיש יותר – האיכות הפוטנציאלית עולה. לייננים בלבד: הבומה הוא בערך 2/3 מהערך הזה.
DAC – שיטת האפלסיון האוסטרית. חדשה יחסית, מעוררת מחלוקת ולא תמיד פועלת לטובת הצרכן במובן שהיא מבלבלת אותו ולא מפשטת את העניינים. כל ההתחלות קשות?
.
הוירגן – בית יין אוסטרי. קובץ של חוקים מסובכים ומשעשעים כאחד מתירים להגיש במקומות הללו יין מקומי לצד אוכל קר (אסור לבשל) ! כמעט תמיד מדובר בכייף גדול, בעיקר כשזוכרים שהבתים הללו מופעלים ע"י יצרני יין בלבד.
לס (Loess) – אדמה כבדה שסופחת הרבה מים, דומה למה שיש אצלנו בנגב אם כי המקור שונה. בית נאמן לגרונר ולטלינר.
סמאראגד (Smaragd) – סמאראגד – איזמרגד – הוא גם זן של לטאה אוסטרית שחיה בטרסות של הוואכאו. אז מה עושה לטאה קטנה וירוקה ביין שלכם? כלום, בעצם. מיתוג גאוני של איגוד יצרני הוואכאו ייצר שלוש רמות איכות שהפכו בתורן למותגים בעלי חיים משל עצמם. סמאראגד היא רמת האיכות העליונה, מתחתיה פדרשפיל (Federspiel) ושטיינפדר (Steinfeder). אל תחפשו ציור של לטאה – הוא לא קיים.
רזרב – מותר לשימוש רק ביינות מדרגת איכות מסוימת (Qualitätswein) בעלי 13% אלכוהול לפחות, שיצאו לשוק אחרי 15 למרץ (יינות לבנים) או תחילת נובמבר (אדומים) בשנה שלאחר הבציר.